רכוש נטוש/טוני

Mon Nov 16 00:00:00 UTC+0200 2009

באיזה רשות? מי נתן לך רשות ללכת לשם. עכשיו הם יחשבו שאני שלחתי אותך. לשום שיכון אני לא נכנסת. היה חורבה הבית הזה שבאנו לגור פה אני ואבא שלכם. אמרו "רכוש נטוש", לקחנו רכוש נטוש. מה ידענו מהראש שלנו, ארמון עשינו ממנו, את המטע שתלנו, גינה הייתה לי מתחת למטבח, הייתי עושה סלט מהירקות שלנו, עד עכשיו עומד לי הטעם בפה. כשבן אדם רוצה משהו חזק אז שום דבר לא יזיז אותו. "מוכן לחתום", לא שווה כלום החתימה שלו,  כל הרכוש שלנו ביחד, מי יקנה ממנו חצי בית או חצי מטע? מה הוא שווה בלעדיי? אני לא מוכרת זו הירושה שלכם. גרוש הוא לא נתן לנו כל השנים, פתאום הוא מוכן לחתום. שניכן זה הרכוש שיש לי בעולם. אם לא הייתם כבר מזמן הייתי תולה את עצמי על עץ גבוה. גם אני יכולתי ללכת לסרטי ומתנ"ס. מה הוא לא הציע לי? תיכף אחרי שאבא עזב לטובת חיה'לה הציעו לי לעבוד בחנות פרחים, אבל אמרתי לא! יש לי שתי בנות בבית. חיה'לה חשבתי מי יודע מה?! מגיל 17 עד 20 הייתי חברה שלו, אחר כך החליטה שהוא לא בשבילה. ההורים שלו.... אני הייתי העונש הכי נורא שהוא יכול להמציא להם, בעיניים שלהם הייתי סמרטוט, סמרטוט. אחרי שבאנו פה והקמנו הכול אתן נולדתן אז פתאום היה לו משהו שחיה'לה רצתה, חשבתי שאני אמות מצער אבל אנשים לא מתים מצער הם רק נסקים, אח"כ הייתה לי הנקמה המצוקה שלי, ילדים הוא לא הביא לה, היא עזבה אותו והלכה לעשות ילדים עם משהוא אחר. היום כשאני חושבת על זה אני ההצלחה היחידה שהייתה לו בחיים. תסתכלו עליי טוב, אני! כשהוא עזב אותנו עוד הייתי צעירה, הייתי יפה, גברים רצו אותי. כן, הגוף הזדקן, השמן הזה הוא לא שי בכלל, בתוכי יש בחורה שעוד חולמת חלומות, שרוצה לרקוד ולאהוב. הבית הזה הוא ארמון שלי, שם שמושב אני יהיה אישה זקנה מכוערת וחולה שסירחון של מוות יוצא ממנה...

 



חזור...