מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים/סקורדייק
Mon Nov 16 00:00:00 UTC+0200 2009
אני מטורף! אני מטורף! שימו לב מי אומר את זה: הסופר המדומה, הסוליפסיסט, האגואיסט. האיש שהמציא את עצמו, בעל הזיות חולניות שמסוגל ברצינות רבה לקבוע פגישה עם מנהל בית הספר לאומנות, על ראש מגדל רעוע, בתוך סופת שלג של אמצע החורף. הוא אומר שאני מטורף. אתה פשוט לא יכולת להתאפק, אתה תמיד מוכרח להיות המרכז. אתה לא יכול לוותר על האגו המופרע שלך לטובת משהו יותר גדול. אתה ובגדת בי, בי באופן אישי. אני הבאתי אותך הנה, אני נתתי בך אמון. נתתי לך כל מה שהיה. אני פותח! אני מאמין! ואתה מחרבן עליי ברגע ש-טוב. עכשיו יתברר שיש לי גם צדדים אחרים. אני אראה לך. אני אגמור אותך. חתיכת דגנרט אינפנטילי. אני לא אשכח את זה יבוא יומך. אתה עוד תצטער אצלי על היום שנולדת. הייתי יכול לחנוק אותך במו ידי, הייתי יכול לתקוע לך מסמר בראש. תמיד הייתי יותר פיקח ממך. גם עכשיו. תמיד הייתי בשורה הראשונה, גם עכשיו. אני תמיד אהיה. אני אגמור אותך! אני- אני אראה לך! אני- ( הוא רועד ומתקשה בדיבור מרוב כעס. יתר השלושה עומדים המומים). (שתיקה).חזור...
