(נכנסת שיכורה, מסנה לסדר את השיער הפרוע ואת השמלה) היי.. היי.. איפה כולם...? ( ברור שזה בעצם לא מטריד אותה) ג'ורג'? (מביטה מסביבה) ג'ורג? (דממה) ג'ורג מה אתה עושה: מתחבא או משהו? (דממה) ג'ורג'( דממה) הא לעזא... (מיואשת, מושפלת קצת צוחקת על עצמה): נטושה! זנוחה-ה! נעזבת בכפור כמו חתולה זקנה.הה! (הולכת לבר להכין לעצמה משקה עם קרח, משחקת לעצמה) אני יכול להגיש לך משקה מרתה? הו תודה רבה ג'ורג'. זה יפה מאד מצידך, לא מרתה, לא, מה, הייתי עושה הכול בשבילך. באמת ג'ורג'? מה, גם אני הייתי עושה הכול בשבילך. באמת מרתה? כמובן ג'ורג'. ( מרצינה לרגע, כואב לה) מרתה טעיתי בך. ואני גם טעיתי בך ג'ורג'.(צורחת, מתנערת מהרצינות שקפצה עליה) איפה כולם!!!! (מתוך שעשוע עצי) " בתחת של המארחת!" ( זה מצחיק אותה מאד, צונחת אל תוך כורסא, נרגעת, נראית מובסת, אומרת בשקט) הבטחות( עוד יותר בשקט) הבטחות. (כמו תינוקת) אבא? אבא? השאירו את מרתה לבד. עזבו אותה לאנחות קשות בשעה.. ( מציצה בשעון).. ומשהו לפנות בוקר. אבא'לה עכבר לבן. באמת יש לך עיניים אדומות? באמת? תן לי לראות (גונחת קדימה מהכורסה) ההההה! באמת יש לך! יש לך! אבא יש לך עיניי אדומות כי אתה בוכה כל הזמו, נכון אבא? כן אתה בוכה. אתה בוכה ככככככככל הזמן. (צורחת וקמה) אני סופרת עד חמש ושכל הזונות יצאו מאיפה שהם מתחבאים!!! (שהייה) (שירוה וכואבת, קצת צינית, הולכת להכין לעצמה משקה נוסף. מדברת תוך כדי הכנה) גם אני בוכה כל הזמן, אבל עמוק בפנים שאף אחד לא ייראה אותי. אני בוכה כל הזמן, וגם ג'ורג' בוכה כל הזמן. שנינו בוכים כל הזמן, ואז מה שאנחנו עושים, אנחנו בוכים ולקחים את הדמעות שלנו ושמים אותן במקרר, בתניות הקרח המזוינות (מתחילה לצחוק) עד שהן קופאות לגמרי (צוחקת עוד יותר) ואז.. אנחנו.. מניחים אותן ב...משקאות שלנו (זורקת פנימה את קוביית הקרח, ועוד צחוק, שגם הוא שונה, אחריו שתיקת התפכחות, מרצינה) ואז הכול יורד בגרון. מת. (קליק עם קוביית הקרח) נעלם ונשכח... (שוב מתנערת ובטון שירי) יש לי מגבים בעיניים מפני שהתחתנתי איתך.. ג'ורג'י.. (בציניות) מרתה, נשמה שלי, את עוד תהיי פזמונאית....